עלויות נראות ושאינן נראות ?>

עלויות נראות ושאינן נראות

אני יודע שאני עוד חייב לכם את חלק ב׳ על סחר בין לאומי, אבל בעקבות דיון שהייתי עד לו לאחרונה רציתי לכתוב משהו אחר לפני.

יש עלויות למדינה שמאוד קל לחשב. רוצים לדעת כמה עולה לנו לשלם כל שנה לשוטרים? יש סעיף תקציבי. מסתכלים בתקציב, רואים מספר. קל.
עם זאת, יש הרבה דברים שהמדינה עושה שקשה להעריך את העלויות שלהם במדויק. לדוגמא – צבא חובה. יש את העלויות הברורות: שכר חיילים, אספקת תנאים לחיילים כמו מזון ושירותים רפואיים, דברים שמתוקצבים היטב. עם זאת, יש דברים שלא מופיעים ישירות בתקציב, אך גם הם עלויות. העלויות האלו מכונות לפעמים ״עלויות בלתי נראות״, כי הן עלויות שלא מגיעות מהוצאה של המדינה אלא, למשל, ממניעה של הכנסות.
חייל שמתגייס לצבא לשלוש שנים, למעשה לא עושה דברים אחרים בזמן הזה ברוב המקרים. לא לומד, לא עובד, לא משלם מיסים (חוץ ממיסים עקיפים) – לכל הדברים האלו יש עלויות ברורות אבל ״נסתרות״ גם למשק וגם לצעירים עצמם.
בטווח הארוך, העלויות יכולות להיות עצומות. ניקח לדוגמא את הפנסיה שתהיה לצעירים האלו כשיתבגרו.
על פניו, נשמע מוזר שלשלוש שנים בגיל העשרה יכולה להיות השפעה דרמטית על הפנסיה של מישהו, אבל בגלל האופן שבו צבירת ריבית מתנהגת ההשפעה יכולה להיות דרמטית. נדגים:

נניח שבמקום להתגייס, הצעירים האלו היו עובדים להם בשכר מינימום בשלושת השנים האלו. לא משהו דרמטי, עבודה זמנית במשרד כלשהו בזמן שהם חוסכים לתואר. שכר המינימום היום הוא 5,000 ש״ח, וע״פ חוק מעסיק חייב להפריש לפנסיה של עובד שווי כולל של 18.5% מהשכר (חלק יורד ישירות מהתלוש, חלק המעסיק מפריש מחוץ לתלוש). כלומר, אם צעיר נמרץ בשם גיא עובד בשכר מינימום הוא צובר 925 ש״ח לפנסיה כל חודש. כלומר גם אם הכסף הזה לא צובר ריבית משום מה בשלושת השנים האלו, בסוף התקופה גיא כבר צבר 33,300 ש״ח לפנסיה. יפה לכל הדעות, אבל עדיין… לזה אני קורא ״עלויות נסתרות״ וחושב שזה מצדיק פוסט? לא בדיוק. העניין הוא בדיוק זה שגיא שלנו כל כך צעיר. אם הוא יפרוש לפנסיה בגיל 67, זה אומר שלכסף הזה יש 46 שנים לצבור ריבית – זה המון זמן. וזה כבר משמעותי. כמה משמעותי? גיא שלנו צעיר, אז הוא יכול להשקיע את הפנסיה שלו בצורה אגרסיבית. אפשר להאמין שהוא ירוויח 6% ריאלי שנתי לפנסיה – במיוחד כי הרווחים שלו שם לא ממוסים. חישוב זריז מראה לנו ש-33,300 ש״ח שצוברים ריבית של 6% בשנה במשך 46 שנים שווים 485,863.23 ש״ח. כן, כמעט חצי מיליון שקל.
לא הרבה אנשים יכולים להגיד שהבדל של חצי מיליון שקל בפנסיה הוא עניין של מה בכך.

זו כמובן רק עלות נסתרת אחת. כמו שהזכרנו קודם, אנשים שלא עובדים בזמן הזה מושפעים ומשפיעים בעוד המון דרכים – אלה שנים שבהן הם לא צוברים ניסיון תעסוקתי בדרך כלל, התרומה שלהם לפעילות הכלכלית במשק קטנה יותר, ועוד שלל השפעות אחרות.

בין אם אנחנו תומכים בגיוס חובה ובין אם אנחנו בעד צבא מקצועי – הדברים האלו צריכים להיות חלק מהשיח הציבורי. אם אנחנו לא יודעים כמה משהו עולה, קשה להגיד אם אנחנו מוכנים לשלם עליו.

2 thoughts on “עלויות נראות ושאינן נראות

  1. תודה שהזכרת אותי חחח
    אתה צודק מבחינת העלות הסמויה-היא קיימת, כמו בכל נושא. כמו למשל העובדה שמיסים על סיגריות ואלכוהול הם גבוהים ואנשים לא מבינים שזה פשוט כדי לכסות דרך המיסים את העלויות טיפול של אותם אנשים שאחר כך נהיים חולים במחלות קשות עם עלויות גבוהות (סרטן, מחלות לב וכדומה).
    העניין הוא שבכל תחום ובכל אחד מהנושאים האלה יש עלויות אלטרנטיביות- משהו אחד בא על חשבון אחר. ככה זה בעולם הכלכלי.
    אבל הסיפור הזה הוא הרבה יותר מורכב מהאפשרות לתמחר כל דבר בשקלים. ניקח לדוגמא את צבא החובה והבחור בשם גיא (זורם איתך!). נניח שגיא מגיע ממשפחה קשת יום ולא סיים לימודי תיכון בכדי לעזור בבית. במידה ולא היה מתגייס-היה נשאר באותה מציאות ללא אפשרות כל כך להיחשף לדרכי חיים אחרים ולמעשה ממשיך לחיות מהיד אל הפה ללא ניסיון לרכוש השכלה וללא הבנה מוחלטת על מה בדיוק הוא עושה בחיים שלו ולמעשה גם לרוב לנשפיע לרעה על החברה שסביבו (להיות דוגמא אישית שלילית, להיות נטל על החברה, להשפיע בבחירות למשל ללא הבנה בסיסית למי הוא מצביע וכדומה). אומנם הוא היה עובד במשכורת מינימום ואולי רוכש ניסיון בסיסי בעבודה אבל בכלכלה גם חשוב להתייחס להשפעות נלוות על הסביבה כי אם למשל גיא היה משלים בצבא את שנות הלימוד שלו או לפחות מבין שכדאי לו להשלים אותן או אפילו רק נחשף לאפשרויות אחרות ולדעות נוספות ועמוקות יותר ממה שחווה עד כה אז גיא היה משפיע על החברה באופן שקול יותר ופחות בור.
    לעומת זאת אתן לך דוגמא אחרת-נגיד שגיא (יקירנו) בא ממשפחה נורמטיבית עם ערכים בסיסים ומתגייס לצבא. במהלך הצבא גיא משרת בתפקיד שמאפשר לו לעסוק בתחום לאחר הצבא (נגיד עובד חמ"ל) ולמעשה מאפשר לו יכולת להוציא את עצמו עם איזה שנוא ניסיון בסיסי שלא בהכרח היה מסוגל לרכוש במגזר האזרחי כי לא היה עולה בדעתו ללכת לכיוון הזה בכלל.
    הפואנטה היא שלפעמים יש עלויות כלכליות נסתרות שלפעמים גם לא ניתן לכמת אותן (קח לדוגמא כוורנים ובעלי פרדסים- תניח שמשתלם יותר לגדל פרדס מלהיות כוורן אבל כאשר יש לך יותר כוורנים-הדבורים שלהם מפרות את הפרדסים וכך ברווח הכלכלי הכולל-אנחנו מרוויחים יותר פירות ודבש מאשר מצב שכולם יהיו רק בעלי פרדסים, לכן התערבות ממשלה במקום כזה עשויה דווקא להועיל).
    רק נקודה למחשבה מגיא (לא זה שבדוגמא-אני!)

השאר תגובה

Clef two-factor authentication