אוטומציה ואבטלה טכנולוגית במאה ה-21 ?>

אוטומציה ואבטלה טכנולוגית במאה ה-21

קצת על השינויים בשוק העבודה שצפויים להתרחש בעקבות אוטומציה והתקדמות טכנולוגית.
נתקלתי היום, לחלוטין במקרה, בדו"ח הנמצא באתר של משרד הכלכלה ובו מצוין בין היתר מספר העובדים המועסקים במקצועות שונים במשק (נכון ל-2013).[1]
ראיתי למשל שיש בארץ יותר עורכי דין (34,998) מרופאים (25,495). למה זה מעניין? זה לא. כלומר, יכול להיות שזה מעניין, רק לא בהקשר של הבלוג. מה שכן מעניין אותנו הוא מספר האנשים שעובדים היום בעבודות שפשוט לא יהיו קיימות בסבירות מאוד גבוהה בעוד עשור, וההשלכות של זה על המשק הישראלי.
החלטתי לבדוק כמה מהמשרות ברשימה הן משרות שאני מכיר באופן אישי טכנולוגיה בשלבי הבשלה גבוהים שאמורה ליתר את הרכיב האנושי בהן. לדוגמא, אני מעריך בסבירות הקרובה ל-1 את היעלמות נהגי המוניות בעשור הקרוב, אז אם נעריך שמשרות הנהיגה במונית יעברו לידי רכבים אוטונומים – זה אומר ש-19,394 אנשים שעובדים היום כנהגי מונית יצטרכו למצוא עיסוק אחר. אם ניקח את כל המשרות שאני מעריך אוטומציה שלהן בסבירות גבוהה (ואתם מוזמנים לעשות ניסוי דומה בעצמכם אם אתם מכירים את העולם הטכנולוגי מקרוב), מדובר על כמעט 240,000 עבודות שכאן היום וכנראה לא יהיו כאן עוד עשור. מציין שזה גם סוג של חסם תחתון, כי אני לא יודע מה עושים 'דפסים', לדוגמא, והאם עומדים למכן את העבודה שלהם.
אנשים שנתקלים בנתונים שכאלה לראשונה לרוב נתקפים רמה כזו או אחרת של חרדה לגבי העתיד. אם עומדים למכן את כל העבודות האלו, לאנשים לא תהיה הרי עבודה. אז האם אנחנו עומדים לראות עלייה חדה במיוחד באבטלה? מפתה לחשוב שכן. הרי על אף העבודות החדשות שהאוטומציה עצמה תיצור, 39,907 נהגי משאיות לא כולם יעברו להיות "מנהלי צי משאיות אוטונומיות" או "מהנדסי מערכות ניווט למשאיות אוטונומית" (למרות שחלקם בהחלט כן). עם זאת, בסבירות גבוהה יווצרו עבודות חדשות לחלוטין שאינן צפויות כרגע. איך זה יקרה?

הדבר הראשון שאנחנו צריכים להבין הוא שאוטומציה משמעה ייעול. כשמחליפים עובד אנושי ברובוט (פיזי או תוכנתי), המטרה היא לשפר את התפוקה בתהליך. זה אומר שהרובוט יספק עבודה טובה יותר, זולה יותר או עם פחות טעויות – ולרוב שילוב של שלושתם. זה אומר שכשמקדונלדס יחליפו את כל העובדים האנושיים בסניפים שלהם ברובוטים, כנראה שהלקוחות יהנו מהמבורגר איכותי יותר, מהר יותר, וזול יותר. עכשיו, זול יותר זו נקודת המפתח. בין אם מדובר במונופול[2] ובמיוחד אם מדובר בשוק תחרותי, חברה שמעוניינת למקסם רווחים תוריד את המחירים שלה אם עלויות הבסיס שלה יורדות.

הדבר שני שאנחנו צריכים להבין הוא הרווח ואיך הוא עוזר לנו. יש שני סוגי רווח שנובעים מהאוטומציה – רווח לחברה ורווח ללקוחות. אם החברה מרוויחה, בהרבה מהמקרים כבר בנקודה הזו הציבור מרוויח בדמות עליות בקרנות הפנסיה וההשתלמות, ובתיקי ההשקעות. ככל שהחשבונות האלו תופחים מהר יותר, אנחנו יכולים לפרוש מוקדם יותר אם נשמור על אותה רמת הוצאות. פרישה מוקדמת משמעה פחות שנות עבודה ומכאן פחות עובדים לכל משרה. זה לבדו, יקל טיפה על התסמינים של אוטומציה מהירה. עם זאת, מדובר בשינוי לא משמעותי במיוחד – והיות שמדובר בפחות שנות עבודה ביחס לשנות פרישה, עם תוחלת החיים המתארכת ההבדל במספר המשרות הזמינות יהיה זניח ככל הנראה.

המושיע שלנו הוא סוג הרווח השני שמגיע מהאוטומציה – הרווח ללקוחות. הרווח ללקוחות מגיע בצורה מאוד פשוטה: יותר כסף נשאר בכיס. לא כל העבודות יעברו אוטומציה בעשור הקרוב, גם לא רובן – וזה אומר שאותם אנשים שישארו עם אותה העבודה בדיוק יוכלו לקנות את אותם הדברים שהם קונים היום בדיוק, בפחות כסף. הכסף שישאר להם הוא זה שיצור את העבודות החדשות עבור אלו שהוחלפו ברובוטים. הוא יעשה את זה באחת משתי דרכים, תלוי מה יעשו איתו. הדרך הראשונה שישתמשו בו היא פשוט לצרוך עוד. מי שלא מרוצה מרמת החיים הנוכחית שלו והיה צריך יותר כסף כדי להגיע למה שרצה, יכול להשתמש בכסף שהתפנה כדי לקנות דברים נוספים שלא היה קונה קודם. זה אומר לקוחות חדשים לעסקים חדשים – שיכולים עכשיו לשכור יותר עובדים וכך לייצר מקומות עבודה חדשים. הדרך השניה היא דרך חיסכון והשקעה. העובדים שמרוצים מרמת החיים הנוכחית שלהם יחסכו את הכסף העודף, ובסבירות גבוהה ישקיעו אותו כדי לקבל עליו תשואה. ההשקעה הזו תאפשר לעסקים חדשים לקום ולעסקים קיימים להרחיב את הפעילות שלהם – כל זאת תוך כדי העסקת עובדים חדשים במטרה להגדיל את התפוקה ולספק למשקיעים את התשואה שלהם.

לסיכום, גל האוטומציה המתקרב אלינו הוא מפחיד, ובצדק. הוא בסבירות גבוהה ייצור זעזועים קשים בהרבה שווקים, ובלי ספק יהיו אנשים שיפסידו בתהליך ויפגעו ממנו. אבל, היות והתהליך הוא בלתי נמנע, אנחנו יכולים להתנחם שהנזק ככל הנראה יהיה נקודתי ולטווח הקצר בלבד – וכמו אחרי המהפיכה התעשייתית, אנחנו נסיים עם עולם עשיר יותר, וטוב יותר מאי פעם.

מקווה שהצלחתי להלחיץ ולהרגיע אתכם, חג שמח.


[1] הדו"ח: http://www.ovdim.gov.il/Report.aspx
[2] מאמר מרתק של אסף צימרינג בנושא: https://assafzim.wordpress.com/2016/07/16/passthrough/

4 thoughts on “אוטומציה ואבטלה טכנולוגית במאה ה-21

  1. ממש מעניין אם תפרט איך הגעת ל 240 אלף?
    איזה סוגי משרות אתה חושב שיעלמו? ועל ידי איזה חברות\טכנולוגיה?
    לדוגמא – 20 אלף נהגי מונית ייעלמו בגלל המכונית האוטונומית שמפתחות גוגל, טסלה, אובר וכו'.

    בנוסף, לפי דעתי הרבה משרות לא יתבטלו אבל יצטמצמו, לדוגמא בגלל שיפור הבירוקרטיה באמצעים דיגתליים, רואה חשבון אחד יוכל לעשות מה שהיום 3 רואי חשבון עושים. אז עדיין יהיו רואי חשבון אבל הרבה פחות.

  2. הייתי שמח להוסיף למשוואה משרות במקצועות שנוצרו בעשור (או שניים) האחרון (בהזדמנות שאני אהיה ליד מחשב, אם אני אזכור)

  3. מעניין מאוד, אני גם מאמין בתפיסה של יעול תהליכים תגדיל את הרווח הכולל של הציבור (כל המקצוע שלי עדיין נדרש 🙂 )
    בעבר התפרסם מחקר באוקספורד שטען ש- 35% מהמשרות יוחלפו על ידי רובוטים בעשרים השנים הבאות. לפי המחקר העובדים הבאים נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר אנשי מכירות טלפונים, קלדניות ומזכירות משפטיות. סקרתי את זה גם בבלוג שלי http://www.pensuni.com/?p=2279

  4. ללא ספק יהיו הרבה מקצועות שייעלמו בעקבות הטכנולוגיה. עם זאת, יש לא מעט מקצועות חדשים שנוצרו בעקבות הטכנולוגיה. לא רק מפתחים בהייטק. יש גם בלוגרים, יוטברים, אנשים שמרוויחים כסף מאינסטגרם או קהילות בפייסבוק. אז ייעלמו מקצועות רבים ועם זה ייווצרו מקצועות חדשים.
    גם אם זה לא יקרה, המשמעות של ייעול בסופו של דבר הוא שהרובוטים יעשו את כל העבודה בזמן שאנחנו נשב רגל על רגל ונהנה. למה צריך לרדוף כל כך אחרי עבודה? אם מצאנו כל כך הרבה דרכים להתייעל לא עדיף ליהנות מהזמן הפנוי והשפע שנוצר עקב כך? אם התרחיש באמת יקרה והכל יוחלף על ידי אוטומציה למה לא ללכת על מודל בסגנון של פרויקט ונוס ופשוט לתת לכולם ליהנות מההתייעלות והזמן הפנוי שנוצר? נשמע כמו אוטופיה לא רעה

השאר תגובה

Clef two-factor authentication